אאבאייב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.2.12.

2. לטענת התובע, נסע בכביש וכאשר הרמזור בצומת התחלף לכתום נעצר על מנת שלא לעבור את הצומת באדום, בשלב זה פגע נהג המשאית בחוזקה ברכבו מאחור.

3. הנתבעים טענו כי נסע כרכב שלישי בשיירה של ארבע משאיות שהובילו מטען חורג עם ליווי. לפתע, רכב התובע שעקף את שורת המשאיות סטה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני, ככל הנראה על מנת לפנות ימינה לכיוון העיר אשדוד. התובע התפרץ אל שיירת המשאיות ובלם את רכבו בפתאומיות והנתבע 2 לא הספיק לעצור את רכבו ופגע ברכב התובע.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבע 2, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע בנתיב האמצעי ושיירת המשאיות נסעה בנתיב הימני. התובע טען כי עקף את שיירת המכוניות ונעצר ברמזור אדום ולאחר מספר שניות הרגיש מכה חזקה מאחור ורכבו עף לאמצע הצומת. התובע טען כי לאחר התאונה המשאית עמדה בנתיב הימני בעוד הקבינה של הנהג עמדה באלכסון על נתיב הנסיעה האמצעי.

6. הנתבע 2 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסעו בשיירה עם מטען חורג בנתיב הימני שהוא הנתיב המותר לנסיעתם. הנתבע 2 טען כי התובע נסע בנתיב האמצעי עקף את שיירת המכוניות ועבר לנתיב הימני. הנתבע 2 טען כי בלם את המשאית והסיט ההגה שמאלה על מנת שלא לפגוע ברכב התובע אך ללא הצלחה. העד מטעם הנתבע הודה בהגינותו כי לא ראה את אופן קרות התאונה.

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעים.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבע 2 והיא מהימנה עלי. שנית, לא סביר בעיני כי רכב משאית הנושא מטען חריג ונוסע בצד ימין של הכביש בשיירת משאיות עם ליווי, יסטה לפתע לנתיב הנסיעה האמצעי בו נסע רכב התובע.

שלישית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

רביעית, כל אחד מהצדדים טען בפני כי מיקום הנזקים עולה בקנה אחד עם גרסתו. בהעדר הוכחה חותכת לכאן או לכאן ובהעדר חוו"ד שמאי או בוחן לעניין זה, אין בידי לאמץ דעה זו או אחרת.

בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להטיל אשם תורם על הנתבע, אשר עפ"י גרסתו עשה כל שניתן על מנת למנוע את התאונה, שהתרחשה עקב סטיית התובע לנתיבו, וזאת ע"י לחיצה על הבלמים וסיבוב ההגה. לאור האמור, אין להטיל אשם על הנתבע. בפרט, כאשר מדובר ברכב מסוג משאית.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

סוף דבר:

9. התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא התובע בהוצאות משפט בסך 300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: